מְעַנְיֵן לָדַעַת
בציורים של נטליה זורבובה ושמואל שלזינגר מסתתרים סיפורים, ובהם יש דמויות שמביטות לכיוונים שונים.
נטליה מציירת את עצמה מתבוננת מבעד לחלון ביתה. האם אנחנו רואים בציור את מה שהיא רואה?
בציור של שלזינגר מופיעות שלוש דמויות: אם ובתה בתוך מבנה ומעבר לחלון נראית אישה נוספת. לאן מסתכלות הדמויות השונות? האם יש קשר בין המבטים שלהן ובין מה שכל אחת מהן רואה?
החלון שנטליה מביטה דרכו נראה כמו מסגרת של תמונת נוף. גם החלון בציור של שלזינגר ממסגר את הדמויות המתבוננות. בשני הציורים יש מסגרות נוספות בתוכם, כמו ארון העץ והזכוכית שמאחורי נטליה, שממסגר את החפצים שמונחים בו.
גם בציור של שלזינגר יש מסגרות פנימיות. האם אתם רואים אותן? כמה מסגרות יש לדעתכם בתוך הציור?
מְעַנְיֵן לָדַעַת
בציורים של נטליה זורבובה ושמואל שלזינגר מסתתרים סיפורים, ובהם יש דמויות שמביטות לכיוונים שונים.
נטליה מציירת את עצמה מתבוננת מבעד לחלון ביתה. האם אנחנו רואים בציור את מה שהיא רואה?
בציור של שלזינגר מופיעות שלוש דמויות: אם ובתה בתוך מבנה ומעבר לחלון נראית אישה נוספת. לאן מסתכלות הדמויות השונות? האם יש קשר בין המבטים שלהן ובין מה שכל אחת מהן רואה?
החלון שנטליה מביטה דרכו נראה כמו מסגרת של תמונת נוף. גם החלון בציור של שלזינגר ממסגר את הדמויות המתבוננות. בשני הציורים יש מסגרות נוספות בתוכם, כמו ארון העץ והזכוכית שמאחורי נטליה, שממסגר את החפצים שמונחים בו.
גם בציור של שלזינגר יש מסגרות פנימיות. האם אתם רואים אותן? כמה מסגרות יש לדעתכם בתוך הציור?
שמואל שלזינגר
שמואל שלזינגר היה אמן ישראלי שנולד לפני יותר ממאה ועשרים שנה. שלזינגר נולד בפולין שבאירופה, הוא אהב לצייר גם כשהיה ילד, ועוד בגיל 15 נסע לגרמניה ללמוד אמנות. לאחר שובו לפולין מגרמניה החליט לעלות לארץ ישראל, שאז נקראה פלשתינה. בארץ הוא עסק גם ביצירה של תפאורות לתיאטרון ואפילו אייר את המילון העברי הראשון שכתב אליעזר בן יהודה, שהיה ממחדשי השפה העברית.
שמואל שלזינגר הושפע מאד מיצירות האמנות ומהאמנים באירופה, הוא חזר והתגורר בפריז שבצרפת שלוש שנים ואז שב ארצה.
כשמתבוננים בציורים של שלזינגר, למשל בשני הציורים שנמצאים באוסף של המוזיאון שלנו, אפשר לראות ששלזינגר צייר את מה שראה מולו כמו הנוף של היישוב עין הוד, שהוא היה ממקימי כפר האמנים בו, אבל גם אפשר לראות ששלזינגר אהב לצייר ציורים שיש בהם סיפוריות. הציור 'אֵם ובִתה' שנמצא באוסף יכול להיות ציור על סיפור תנ"כי או שאולי הוא נלקח מאגדה מקומית.
שלזינגר, שמואל,
עין הוד, שנות ה-50
שמן על בד, 53.5X65 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
שלזינגר, שמואל,
אם ובתה, 1976
שמן על בד, 100X65 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
נטליה זורבובה
תוך כדי פעולת הציור נטליה נזכרת בעוד ועוד פרטים, רהיטים וחפצים מהבית שלה במוסקבה. היא לא זוכרת הכול בדיוק כפי שהיה, אבל היא נזכרת בבצל שגידלו על אדן חלון הבית בצנצנת, בוויטרינת העץ שהיו בה כלים יפים מסבתא שלה וכלים מעניינים נוספים שההורים שלה אספו, כדי שנטליה תוכל לצייר ולהתאמן ב"טבע דומם"- ציור שבו מניחים על השולחן חפצים, ולפעמים גם פרחים ופירות ומציירים אותם בתשומת לב מהתבוננות.
על ידי הציור נטליה חוזרת לבקר בזיכרונות העבר והילדות שלה במקום אחר.
הציור הזה הוצג במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בתערוכה "דיבוצ'קי" (בנות ברוסית) ב-2020-2019. לצד תערוכות נוספות שעסקו בדיוקן באמנות, גם בתערוכה של נטליה הוצגו ציורי דיוקנאות של בנות משפחתה - דיוקנאות עצמיים - ציורים שנטליה ציירה בהם את עצמה, דיוקנאות של אימא שלה וחברות שהגיעו לביקור ובעיקר של הבת שלה אסתר. בין ציורי הדיוקן היה אפשר לראות הרבה גם את שבע, החתולה של נטליה.
נטליה זורבובה נולדה ב-1975 בעיר מוסקבה שברוסיה. עוד כילדה למדה לצייר בבית ספר מיוחד ולאחר מכן המשיכה ללמוד אמנות באוניברסיטה.
נטליה אוהבת לצייר את האנשים סביבה ובמיוחד את בתה אסתר בבית. גם אם החדר מבולגן, נטליה מציירת אותו כמו שהוא ומגלה לנו שלל צורות וצבעים מעניינים. בהשפעה מלימודיה באקדמיה לאמנויות הבמה, הציורים של נטליה מזכירים תיאטרון, תפאורה והדמויות שבהם נראות כמו שחקנים.
נטליה מתעניינת במיוחד בצבע ואפשר לראות זאת בציורים שלה - מהקטנים עד הגדולים ביותר. היא רושמת בטושים, בפסטל ומציירת בצבעי אקריליק על נייר וגם עובדת בצבעי שמן עם מכחולים על בדי ציור - קנווסים.
בשונה מרוב היצירות שלה, שהיא מציירת מתוך התבוננות, בציור הזה היא יוצרת מהזיכרון. נטליה מציירת את עצמה בערך בת 12, לבושה בבגדי ספורט, מתבוננת דרך חלון ביתה ומחכה לשלג שירד, כדי שתוכל להתאמן בסקי ביער כמו שאהבה כל כך. אפשר לראות בציור שחורף וקר, אבל הנוף עדיין לא מושלג.
זורבובה, נטליה, מוסקבה, רוסיה, 1975-
מחכה לשלג, ברית המועצות, (דיוקן עצמי), 2019-2017
שמן על בד
125X90.5 ס”מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית