מְעַנְיֵן לָדַעַת
כאשר אמנים ואמניות מציירים את עצמם היצירה נקראת דיוקן עצמי. בציורים רבים האמנים מתארים את דמותם בסטודיו, עם כן ופלטה, כהצהרה על המקצוע שלהם. בציורים שלפנינו נטליה ומיכל ציירו את עצמן בסביבות שונות.
נטליה זורבובה מציירת את עצמה מתבוננת מבעד לחלון כשסביבה החפצים והרהיטים שבבית שלה.
לעומתה מיכל ממיט וורקה מציירת את עצמה על רקע שטוח יחסית ובלי פרטים.
נטליה מציירת את עצמה מהזיכרון שלה כשהייתה נערה בביתה ברוסיה, לפני שעלתה לארץ.
גם מיכל לא נולדה בארץ, אלא הגיעה לכאן מאתיופיה בגיל שנתיים.
שתיהן אוהבות לצייר את הסביבה שלהן, את המקום שבו הן גרות, את המשפחה ואת האנשים שהן מכירות.
מְעַנְיֵן לָדַעַת
כאשר אמנים ואמניות מציירים את עצמם היצירה נקראת דיוקן עצמי. בציורים רבים האמנים מתארים את דמותם בסטודיו, עם כן ופלטה, כהצהרה על המקצוע שלהם. בציורים שלפנינו נטליה ומיכל ציירו את עצמן בסביבות שונות.
נטליה זורבובה מציירת את עצמה מתבוננת מבעד לחלון כשסביבה החפצים והרהיטים שבבית שלה.
לעומתה מיכל ממיט וורקה מציירת את עצמה על רקע שטוח יחסית ובלי פרטים.
נטליה מציירת את עצמה מהזיכרון שלה כשהייתה נערה בביתה ברוסיה, לפני שעלתה לארץ.
גם מיכל לא נולדה בארץ, אלא הגיעה לכאן מאתיופיה בגיל שנתיים.
שתיהן אוהבות לצייר את הסביבה שלהן, את המקום שבו הן גרות, את המשפחה ואת האנשים שהן מכירות.
נטליה זורבובה
תוך כדי פעולת הציור נטליה נזכרת בעוד ועוד פרטים, רהיטים וחפצים מהבית שלה במוסקבה. היא לא זוכרת הכול בדיוק כפי שהיה, אבל היא נזכרת בבצל שגידלו על אדן חלון הבית בצנצנת, בוויטרינת העץ שהיו בה כלים יפים מסבתא שלה וכלים מעניינים נוספים שההורים שלה אספו, כדי שנטליה תוכל לצייר ולהתאמן ב"טבע דומם"- ציור שבו מניחים על השולחן חפצים, ולפעמים גם פרחים ופירות ומציירים אותם בתשומת לב מהתבוננות.
על ידי הציור נטליה חוזרת לבקר בזיכרונות העבר והילדות שלה במקום אחר.
הציור הזה הוצג במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בתערוכה "דיבוצ'קי" (בנות ברוסית) ב-2020-2019. לצד תערוכות נוספות שעסקו בדיוקן באמנות, גם בתערוכה של נטליה הוצגו ציורי דיוקנאות של בנות משפחתה - דיוקנאות עצמיים - ציורים שנטליה ציירה בהם את עצמה, דיוקנאות של אימא שלה וחברות שהגיעו לביקור ובעיקר של הבת שלה אסתר. בין ציורי הדיוקן היה אפשר לראות הרבה גם את שבע, החתולה של נטליה.
נטליה זורבובה נולדה ב-1975 בעיר מוסקבה שברוסיה. עוד כילדה למדה לצייר בבית ספר מיוחד ולאחר מכן המשיכה ללמוד אמנות באוניברסיטה.
נטליה אוהבת לצייר את האנשים סביבה ובמיוחד את בתה אסתר בבית. גם אם החדר מבולגן, נטליה מציירת אותו כמו שהוא ומגלה לנו שלל צורות וצבעים מעניינים. בהשפעה מלימודיה באקדמיה לאמנויות הבמה, הציורים של נטליה מזכירים תיאטרון, תפאורה והדמויות שבהם נראות כמו שחקנים.
נטליה מתעניינת במיוחד בצבע ואפשר לראות זאת בציורים שלה - מהקטנים עד הגדולים ביותר. היא רושמת בטושים, בפסטל ומציירת בצבעי אקריליק על נייר וגם עובדת בצבעי שמן עם מכחולים על בדי ציור - קנווסים.
בשונה מרוב היצירות שלה, שהיא מציירת מתוך התבוננות, בציור הזה היא יוצרת מהזיכרון. נטליה מציירת את עצמה בערך בת 12, לבושה בבגדי ספורט, מתבוננת דרך חלון ביתה ומחכה לשלג שירד, כדי שתוכל להתאמן בסקי ביער כמו שאהבה כל כך. אפשר לראות בציור שחורף וקר, אבל הנוף עדיין לא מושלג.
זורבובה, נטליה, מוסקבה, רוסיה, 1975-
מחכה לשלג, ברית המועצות, (דיוקן עצמי), 2019-2017
שמן על בד
125X90.5 ס”מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
מיכל ממיט וורקה
האמנית מיכל ממיט וורקה נולדה באתיופיה בשנת 1982 ועלתה לארץ בגיל שנתיים. היא למדה אמנות והתמקדה בהכשרתה בציור. מיכל מתארת ומציירת דמויות והתרחשויות מחיי היומיום שהיא רואה בסביבתה הקרובה. הציורים שלה מתאפיינים בצבעוניות חזקה ועשירה, ויש בהם דיוקנאות רבים, למשל הדיוקן שלה, שנמצא באוסף המוזיאון. האנשים שמיכל מציירת מתוארים בבתים שלהם או ברחוב, בסביבות שנראות מוכרות. היא מציירת מתוך התבוננות ואפשר לראות שהיא מוצאת עניין רב בדברים פשוטים לכאורה, שלא תמיד מַפנים אליהם את המבט. דרך הציורים של מיכל אנחנו זוכים להעניק תשומת לב לדברים שלא בהכרח היינו מתעכבים עליהם אם היינו חולפים על פניהם בבית או ברחוב.
לפני שהיא מציירת בצבעי אקריליק על הבד את הציור הסופי, מיכל רושמת מתווים – סקיצות. מתווה הוא ציור לימוד והכנה שאמנים רבים יוצרים לפני שהם מציירים את העבודה שבסוף תוצג במוזיאון או במקום אחר. מיכל מתחילה לרשום את המתווים שלה לרוב בפחם על נייר. אמנים רבים יוצרים מתווים בחומרים פשוטים, לדוגמה בעיפרון על נייר. בדיוקן העצמי שלה מיכל בחרה לצייר את הדמות שלה כשהיא בעיניים עצומות, כך שאנו כצופים מתבוננים בה, אבל היא אינה מישירה אלינו את מבטה, אלא שקועה בעולמה ובמחשבותיה. בזמן שציירה את הציור הזה הושפעה מיכל מהציור "נערה עם עגיל פנינה" של האמן ההולנדי יאן ורמיר. אפשר להבחין כיצד קיבלה מיכל השראה מהציור המפורסם, אבל יצרה משהו אחר לגמרי, ציור ייחודי משלה. חוץ מההשראה שמיכל שואבת מאמנים חשובים ומסקרנים מתולדות האמנות, היא מושפעת בעיקר מאמנים אתיופים כגון נשים וגברים שיצרו רקמות צבעוניות מרהיבות. חלק מהרקמות האלה מופיעות בציורים שונים של מיכל.
וורקה, מיכל ממיט,
פורטרט עצמי, 2019
אקריליק על בד, 35.5X27 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית