מרדכי ארדון
ארדון השתמש בסמלים בציורים שלו, שחלק גדול מהם היה שייך לעולם המחשבה היהודית, זו אחת הסיבות שהציורים של ארדון מסתוריים, וכשמתבוננים בהם עולות מחשבות ושאלות. ארדון אהב והתעניין בצבעים בציור והיה מכין את הצבעים שלו בעצמו. הציורים של ארדון צבעוניים מאד. למשל בהדפס הזה שנקרא ירח מעל החומה, משנת 1984, אפשר להבחין במרובעים צבעוניים שהם למעשה אבני החומה, ואם מתבוננים היטב אפשר לראות את שכבות הצבע שבהן השתמש ארדון כשהכין את היצירה. היצירה הזו, כמו יצירות רבות של ארדון, גם מתארת מקום מסוים - את ירושלים, אבל אפשר גם לראות אותה כיחסים של צורות וצבעים.
מרדכי ארדון לא נולד בישראל, אלא באזור שהיום הוא חלק מפולין, הוא נולד לפני יותר מ-120 שנה בשנת 1896. אביו של ארדון היה שען וצורף שיצר שעונים ותכשיטים עם זהב ואבני חן. ארדון מספר שאביו תמיד אמר לו ש"באבני חן צבעוניות כמוס סוד". גם ביצירות האמנות של ארדון יש תחושה של סוד והן גם מוצפות ביופי ובחן.
מרדכי ארדון נסע ללמוד אמנות בבית ספר גבוה לאמנות בגרמניה שנקרא הבאוהאוס, זה היה בית ספר מיוחד מאד, והוא הושפע שם מהמורים שלו שהיו בעצמם אמנים מפורסמים. אחד המורים שהשפיע עליו במיוחד היה אמן בשם פול קליי. כדאי לכם להכיר גם אותו. מעניין אם תחשבו שהעבודות שלו דומות קצת לעבודות של ארדון.
לאחר שהגיע לארץ ונהיה אמן מוכר, גם הוא נהיה מורה לאמנות ולימד הרבה דורות של אמנים בבית הספר בצלאל החדש לאומנות ולאמנות.
ארדון, מרדכי, פולין, 1992-1896
ירח מעל החומה, 1984
הדפס רשת על נייר, מהד. 63/100
53X66 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
מְעַנְיֵן לָדַעַת
בשני הציורים כאן יש נוף. כשאנו רואים נוף בנוי אנחנו יודעים שיד האדם הייתה מעורבת ביצירתו. לְמה אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו אומרים נוף טבעי? האם האדם התערב בנוף הזה? בציור אחד אנחנו רואים נוף בנוי ובציור השני נוף בתהליך של בנייה. באיזה מהציורים יש לכם תחושה של נוף טבעי יותר?
הציור של מרדכי ארדון מורכב מריבועים צבעוניים שמעליהם מתנוסס עיגול. שם הציור הוא ירח מעל החומה. העיר שאותה צייר ארדון היא ירושלים, הוא צייר אותה באמצעות צורות וצבעים וניסה בדרך זו לתת לירושלים תחושה יותר רוחנית.
בציור של עמירם תמרי יש נוף ברור שעובדים בתוכו, עם אדמה וסלעים והרים מסביב. זה נוף מדברי, אולי זה בנגב?
עמירם תמרי היה חלוץ שחי בקיבוץ והיה מחובר מאד לעבודת האדמה. מרדכי ארדון לעומתו התגורר בירושלים, והתעניין מאד בחוכמה יהודית, בצבע בציור ובאור.
ארדון, מרדכי,
ירח מעל החומה, 1984
הדפס רשת על נייר, מהד. 63/100
53X66 ס"מ
תמרי, עמירם,
בכוחות משותפים, 1953
שמן על מזוניט
98X118 ס"מ
מְעַנְיֵן לָדַעַת
בשני הציורים כאן יש נוף. כשאנו רואים נוף בנוי אנחנו יודעים שיד האדם הייתה מעורבת ביצירתו. לְמה אנחנו מתכוונים כאשר אנחנו אומרים נוף טבעי? האם האדם התערב בנוף הזה? בציור אחד אנחנו רואים נוף בנוי ובציור השני נוף בתהליך של בנייה. באיזה מהציורים יש לכם תחושה של נוף טבעי יותר?
הציור של מרדכי ארדון מורכב מריבועים צבעוניים שמעליהם מתנוסס עיגול. שם הציור הוא ירח מעל החומה. העיר שאותה צייר ארדון היא ירושלים, הוא צייר אותה באמצעות צורות וצבעים וניסה בדרך זו לתת לירושלים תחושה יותר רוחנית.
בציור של עמירם תמרי יש נוף ברור שעובדים בתוכו, עם אדמה וסלעים והרים מסביב. זה נוף מדברי, אולי זה בנגב?
עמירם תמרי היה חלוץ שחי בקיבוץ והיה מחובר מאד לעבודת האדמה. מרדכי ארדון לעומתו התגורר בירושלים, והתעניין מאד בחוכמה יהודית, בצבע בציור ובאור.
עמירם תמרי
עמירם תמרי היה צייר ישראלי. הוא נולד לפני יותר מ-110 שנים. עוד כילד אהב עמירם לצייר. בן דודו שלמד אמנות בבית הספר הגבוה לאמנות בצלאל, העמיק איתו את לימוד הציור ועמירם נשבה בקסמו של הציור. כשהיה בן 14 עבר עמירם לגור בקיבוץ גבע אצל דודו והרבָה לצייר את הקיבוץ והטבע שמסביב לו. בגיל 22 נסע עמירם ללמוד אמנות בפריז שבצרפת. הוא הושפע מאד מהאמנות שפגש בפריז וכשחזר לישראל רבים מציוריו היו בהשפעת הסגנון הקוביסטי - סגנון שבו הציור מורכב מצורות גיאומטריות ואפילו בציור דמויות ונוף מודגשות צורות כמו ריבועים ומשולשים. בציורים הנמצאים באוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית אפשר לראות כמה אהב לצייר את ישראל הצעירה, את הקיבוצים ואת עבודת הפועלות והפועלים. בציור "בכוחות משותפים" רואים שני אנשים צעירים מזיזים סלע אדיר עם מוט ברזל ארוך. המוט יוצר בציור אלכסון שנותן לנו תחושה של תנועה ודרמה, אבל אם מתבוננים בצבעוניות של הציור, מבחינים שהיא מאד רגועה ועדינה. נוף סלעי שמורכב מהרבה צורות גיאומטריות, ללא צמחייה בצבעים ורדרדים, ורק הגופיות הלבנות של שני החלוצים בולטות מתוך הטבע המדברי.
בציור "שלום על ישראל" מצייר תמרי את הקיבוץ ואת החברים בו: הנוף של הקיבוץ הוא נוף חקלאי מעובד, העצים הגדולים מצילים על המשפחות שמצוירות בתמונה, יש בית וחומה ותחושה של חיים שקטים וטובים. אפילו החתול רגוע ומתלטף. כך הצייר ראה את השלום והשלווה של ישראל הצעירה.
אם תתבוננו היטב תוכלו לראות דמות קטנה בחלקו השמאלי של הציור - אולי זה הצייר, עמירם תמרי?
תמרי, עמירם,
שלום על ישראל, 1952,
שמן על מזוניט, 100X121 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
תמרי, עמירם,
בכוחות משותפים, 1953
שמן על מזוניט, 98X118 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית