מְעַנְיֵן לָדַעַת
כאשר מתבוננים בעבודות אפשר להבחין מיד שבשתיהן יש אלכסונים ברורים מאוד.
אלכסונים משמשים אמנים שנים רבות כדי ליצור בציורים מתח, תנועה וגם תחושת עומק.
בעבודה של עמירם תמרי, בכוחות משותפים, שתי הדמויות מזיזות בעזרת מוט ארוך סלע גדול. המוט האלכסוני ותנוחת הגוף יוצרים תחושה של תנועה.
בציור של אריה לובין תנועות הגוף של השחקנים והרקע המחולק לאלכסונים ממלאים את הציור בתנועה של משחק הכדור.
נסו למצוא בכל ציור צורת משולשים שנוצרת מהאלכסונים שבתמונה.
לובין, אריה,
משחק כדורגל, 1951
שמן על בד
81X111 ס"מ
תמרי, עמירם,
בכוחות משותפים, 1953
שמן על מזוניט
98X118 ס"מ
מְעַנְיֵן לָדַעַת
כאשר מתבוננים בעבודות אפשר להבחין מיד שבשתיהן יש אלכסונים ברורים מאוד.
אלכסונים משמשים אמנים שנים רבות כדי ליצור בציורים מתח, תנועה וגם תחושת עומק.
בעבודה של עמירם תמרי, בכוחות משותפים, שתי הדמויות מזיזות בעזרת מוט ארוך סלע גדול. המוט האלכסוני ותנוחת הגוף יוצרים תחושה של תנועה.
בציור של אריה לובין תנועות הגוף של השחקנים והרקע המחולק לאלכסונים ממלאים את הציור בתנועה של משחק הכדור.
נסו למצוא בכל ציור צורת משולשים שנוצרת מהאלכסונים שבתמונה.
מְעַנְיֵן לַחֲשֹׁב
יש צורות שנראות יציבות יותר, למשל ריבוע או משולש עם בסיס שטוח, ויש צורות שנראות כאילו עוד רגע יזוזו -למשל עיגול ומשולש שעומד על החוד שלו. התבוננו בשתי העבודות וחשבו האם התנועה שנוצרת בהם באמצעות האלכסונים היא יציבה ומאוזנת או שהכול נראה עומד להתפרק ולהתמוטט?
אופציה להדגמה בגיף עם סרטוט של המשולש מלמעלה
עמירם תמרי
עמירם תמרי היה צייר ישראלי. הוא נולד לפני יותר מ-110 שנים. עוד כילד אהב עמירם לצייר. בן דודו שלמד אמנות בבית הספר הגבוה לאמנות בצלאל, העמיק איתו את לימוד הציור ועמירם נשבה בקסמו של הציור. כשהיה בן 14 עבר עמירם לגור בקיבוץ גבע אצל דודו והרבָה לצייר את הקיבוץ והטבע שמסביב לו. בגיל 22 נסע עמירם ללמוד אמנות בפריז שבצרפת. הוא הושפע מאד מהאמנות שפגש בפריז וכשחזר לישראל רבים מציוריו היו בהשפעת הסגנון הקוביסטי - סגנון שבו הציור מורכב מצורות גיאומטריות ואפילו בציור דמויות ונוף מודגשות צורות כמו ריבועים ומשולשים. בציורים הנמצאים באוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית אפשר לראות כמה אהב לצייר את ישראל הצעירה, את הקיבוצים ואת עבודת הפועלות והפועלים. בציור "בכוחות משותפים" רואים שני אנשים צעירים מזיזים סלע אדיר עם מוט ברזל ארוך. המוט יוצר בציור אלכסון שנותן לנו תחושה של תנועה ודרמה, אבל אם מתבוננים בצבעוניות של הציור, מבחינים שהיא מאד רגועה ועדינה. נוף סלעי שמורכב מהרבה צורות גיאומטריות, ללא צמחייה בצבעים ורדרדים, ורק הגופיות הלבנות של שני החלוצים בולטות מתוך הטבע המדברי.
בציור "שלום על ישראל" מצייר תמרי את הקיבוץ ואת החברים בו: הנוף של הקיבוץ הוא נוף חקלאי מעובד, העצים הגדולים מצילים על המשפחות שמצוירות בתמונה, יש בית וחומה ותחושה של חיים שקטים וטובים. אפילו החתול רגוע ומתלטף. כך הצייר ראה את השלום והשלווה של ישראל הצעירה.
אם תתבוננו היטב תוכלו לראות דמות קטנה בחלקו השמאלי של הציור - אולי זה הצייר, עמירם תמרי?
תמרי, עמירם,
שלום על ישראל, 1952,
שמן על מזוניט, 100X121 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
תמרי, עמירם,
בכוחות משותפים, 1953
שמן על מזוניט, 98X118 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית
אריה לובין
אריה לובין נהיה אמן מצליח ומוערך, הוא ייצג את ישראל בתערוכות בינלאומיות כמו הביאֶנלֶה של ונציה, והייתה לו תערוכה גדולה במוזיאון תל אביב. אריה לובין פיתח סגנון מיוחד משלו, שנראה כאילו צויר עם סרגלים, יש בו תנועה רבה ועניין רב בצורות הנדסיות ובצבע. הציור שיש באוסף של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מתאר משחק כדורגל. אפשר להרגיש את התנועה ואת המשחקיות שבציור, ולא ברור מה עניין את לובין יותר – תיאור משחק הכדורגל או שמשחק הכדורגל היה תירוץ טוב בשבילו כדי לחקור ולצייר צורות ותנועה וצבעים שכל כך אהב.
אריה לובין נולד בארצות הברית בשנת 1897, לפני כ-130 שנה. הוא עלה לארץ כשהיה נער ולמד בבית ספר שנקרא גימנסיה הרצליה, שלמרות שמו, לא היה בהרצליה, שנוסדה רק כעשר שנים מאוחר יותר, אלא בתל אביב. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לארצות הברית, שם למד אמנות בעיר בשם שיקגו, משם נסע לאירופה ולמד קורס בפיסול בפריז.
אריה לובין הושפע מאד ממה שראה בפריז בפרט ובאירופה בכלל וגם מהמורים שלו בארצות הברית, אבל גם מהאמנים החברים שלו בארץ, אמנים כמו נחום גוטמן ומנחם שמי. כדאי לכם להכיר גם אותם.
לובין, אריה,
משחק כדורגל, 1951
שמן על בד, 81X111 ס"מ
אוסף מוזיאון הרצליה לאמנ ות עכשווית